להיחשף לצלילים להחליף דעות – דוקטור גיא פיגר על סמינר האביב של קשת אילון
האוויר מתחמם ואתו גם האווירה. ההרשמה לסמינר האביב בקשת אילון נמצאת בעיצומה ואיתה, על הקווים, מתחממים גם המורים שלנו. דוקטור גיא פיגר, מורה לכינור בקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה, תל אביב, מלמד בסמינר האביב של קשת אילון כבר כמה שנים, ולקראת הסמינר העניק לבלוג שלנו ראיון קצר: על חשיבותו של סמינר כזה ועל היצירה שאותה הוא אוהב ללמד במיוחד
– מה החשיבות בקיום סמינר פעמיים בשנה לתלמידים כמו התלמידים שמגיעים לקשת אילון, שכבר מנגנים כמה שנים, שכבר גילו גם כשרון וגם משמעת והם מתאמנים יום יום?
יש חשיבות גדולה בסמינרים הללו הן מוסיקלית והן חברתית. לכנרים צעירים מהפריפריה זו הזדמנות לקבל שיעורים ממורים מצוינים, ולכל התלמידים יש הזדמנות פז לשבת בשיעורים פתוחים של מורים שונים וכך לשמוע דעות שונות. כמו כן, זו הזדמנות לתלמידים לשמוע זה את זה מנגנים במסגרת שיעור או קונצרט ולחלוק דעות וחוויות.
– תלמיד רגיל למורה מסוים, האם חשוב לחשוף אותו למורים נוספים?
יש בנושא זה דעות לכאן ולכאן. מורים מסוימים מנצלים את הסמינר לעבודה אינטנסיבית עם התלמידים שלהם. גם אני עושה זאת, אבל רק במקרים מיוחדים; לרוב אני מעדיף לשלוח את תלמידי למורים אחרים דווקא כדי לחשוף אותם לדעות אחרות ולהרחיב את אופקיהם.
בדרך כלל אני גם אוהב לשמוע ביקורת על התלמידים שלי ממורים אחרים, משום שאני חושב שכולנו צריכים ללמוד ולהתפתח. זה מה שיפה במוסיקה ובאמנות. אין גבול להתפתחות.
– האם יש משמעות למפגש בין התלמידים לבין עצמם?
בהחלט יש חשיבות למפגש בין התלמידים! כאשר תלמיד חלש יותר שומע תלמיד מתקדם הוא מקבל מוטיבציה להשקיע ולהתפתח. בנוסף לזאת, לכל תלמיד יש שאלות, מצוקות ודברים שמעסיקים אותו ושאותם ישמח לחלוק עם חברים שעוברים את אותו המסלול.
– האם גם המורים לומדים משהו במהלך הסמינר?
כמובן, הרי הסמינר הוא מקום נהדר לשוחח ולהחליף דעות וגם אנו, המורים, שמחים לעשות זאת.
– יש יצירה שאתה אוהב ללמד במיוחד?
אצלי במוסיקה, כמו באוכל, קשה לי להצביע על יצירה או מלחין ספציפי שאני אוהב במיוחד. המגוון הוא הכיף הכי גדול. אני מאוד אוהב את הסונטות והפרטיטות של באך לכינור סולו ואת המוסיקה של מוצרט, בטהובן ושוברט.
כמו כן אני מאוד אוהב מוסיקה של המאה ה-20. התקליטור היחיד שהקלטתי עד היום מציג מוסיקה לכינור ופסנתר של מלחינים ידועים וידועים פחות מהמאה ה-20. אחת היצירות האהובות עלי בתקליטור ובכלל היא הסונטה לכינור ולפסנתר של פרנסיס פולנק. הנה היא לפניכם: